בעוד שהמונח יפוי כח מתמשך הפך שגור, מעת לעת נוצר אצלי הרושם, שקשה להבין למה הדבר נועד. ובכן, כדי להסביר זאת, נכון להציג חלופה אפשרית אחת ליפוי כח מתמשך. מדובר במסמך שנקרא "הנחיות מקדימות".
הנחיות מקדימות נועדו לאפשר לאדם להביע את רצונו אשר לשנות חייו האחרונות. כלומר, שלא כמו צוואה, שמורה מה ייעשה ברכושו של אדם אחרי שהלך לבית עולמו, ההנחיות המקדימות עניינן בחיים. אלה הנחיות שאדם נותן בנוגע לעצמו, למקרה בו הוא עצמו, לא מסוגל לנהל את ענייניו שלו.
במקרה כזה, עד לאחרונה, נדרשה פניה לבית משפט ומינוי של אדם אחר, כאפוטרופוס. ואם זה נשמע מסובך, מוטב להזכיר, שכל הורה, אב, אם, כל הורה, משמש או שמש אפוטרופוס במהלך חייו. הוא מלא את התפקיד הזה שנים ארוכות וכל הורה יודע, שהתפקיד הזה, לא מסתיים לעולם.
אבל כאשר מדובר באדם שהפך לאדם בוגר, החלק המשפטי בהיותו של אדם אפוטרופוס לילדו, מסתיים במועד ידוע. החל בגיל 18, הילדים שלנו, עושים מה שהם רוצים, או ליתר דיוק, הם עושים גם דברים שאנחנו לא רוצים שהם יעשו, אבל אין לנו דרך משפטית למנוע זאת. מבחינת החוק, הילד, הוא מבוגר אחראי.
ומה לזה ולענייננו? ובכן במקרים מסויימים מפאת פציעה קשה או מחלה, גם הילד שבגר נדרש לעזרת "מבוגר אחראי" שיסייע לו בניהול חייו (ברגיל, זה קורה בגיל מתקדם אבל גם אז, מדובר במחלה. קשישים רבים מנהלים את ענייניהם עד יומם האחרון וזקנה על קשייה, כשלעצמה, אינה מחלה, או נכות).
מסמך ההנחיות המקדימות נועד לאפשר לנו להנחות אותו, את אותו "מבוגר אחראי", בפעולות שאנו מוצאים כחשובות, כנדרשות, לא אחת הכרחיות, אם נשוב להיות נדרשים ל-אפוטרופוס.
הדבר יכול לכלול אין ספור דברים, פעולות בבנק, אשפוז בבית חולים או טיפולים רפואיים, בחירת מקום המגורים, גביית המגיע מחברות הביטוח או מהמוסד לביטוח לאומי אבל גם, תרומות לצדקה, רשימה אין סופית של מטלות שלא אחת, קוראים לה "חיים".
ההנחיות המקדימות, מאפשרות לנו למנות את הדברים שאנחנו חושבים שראוי שמי שימצא עצמו בתפקיד המבוגר האחראי, יוכל לעשות או יהיה חייב לעשות.
אבל בכך לא תמיד די. כפי שיודע כל הורה וכל ילד, רצוי לכל אחד להיות בידיו של הורה מסור, טוב נאמן חכם. הורה כזה, יכול לספק לילדו את הכלים שיידרשו לו, לניהול חייו שלו.
לזה נועד יפוי כח מתמשך. הוא נועד לתת לאדם אחר, שנאמן עלינו, את הכלים הדרושים לו לביצוע תפקידו, עבורנו.
לכן, עריכתו מראש של יפוי כח מתמשך, לא רק תחסוך את הצורך להמתין למינוי אפוטרופוס על ידי בית משפט בעת הצורך (על העלויות הכרוכות בכך לרבות המשאבים הנפשיים שיידרשו). לא רק שיינתנו ההנחיות המתאימות, יפוי הכח מוסיף לכך נדבך נוסף. יפוי הכח גם נוקב בשמו/ם של מי שימלא את התפקיד, אם וכאשר יעלה צורך.
לא אחת, עריכת יפוי הכח כרוכה בשיחה לא קלה עם בני המשפחה (ולפחות עם מיופה הכח העתידי), ובכל זאת, זו שיחה שמוטב לנהל, כשמסוגלים לכך. טוב יותר, לעשות זאת בעזרתו של איש מקצוע, במקרה זה, עורך דין שהוסמך לכך ורצוי שיהיה זה עורך דין שאתו, הייתם מרגישים יחסית בנוח, לדון בנושאים שכאלה.
Comentários